<h1>ראב"ן סימן שנ"ב</h1>
<h2>דף עה:</h2>
למלוח צנון בשבת אסור, בין חתיכות הרבה יחד בין חתיכה אחת לבדה נ"ל דאסור, אלא יטבול הצנון במלח ויאכל, דאמרינן [ע"ה:] האי מאן דמלח בישרא חייב משום מעבד רבא אמר אין עיבוד באוכלין, ואף רבא לא אמר אלא לפוטרו מחטאת דאמר אין עיבוד באוכלין, ומדלא אמר מותר למלוח ש"מ דאיסורא איכא. ותני רב יהודה בר חביבא [ק"ח] אין מולחין צנון וביצה בשבת חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת ואמר רב נחמן מריש הוה מלחנא פוגלא הוא צנון וכו' עד ממלח לא מלחנא מיטבל ודאי מטבילנא.
המנתק בשבת בבגדו חוטין התלויין בו או קיסמין הארוגין בו אסור דאמר רב יהודה האי מאן דשקיל אקופי מגלימי חייב משום מכה בפטיש שכן דרך האומן לנוטלן מן הבגד אחר אריגה והוא גמר מלאכתו של בגד ולהכי חייב משום מכה בפטיש, והוא דקפיד עלייהו בחול ליטלם הוי חייב חטאת בשבת כי נטלם, אבל לא קפיד חיובא ליכא איסורא איכא.
<h2>דף קח:</h2>
למלוח צנון בשבת אסור, בין חתיכות הרבה יחד בין חתיכה אחת לבדה נ"ל דאסור, אלא יטבול הצנון במלח ויאכל, דאמרינן [ע"ה:] האי מאן דמלח בישרא חייב משום מעבד רבא אמר אין עיבוד באוכלין, ואף רבא לא אמר אלא לפוטרו מחטאת דאמר אין עיבוד באוכלין, ומדלא אמר מותר למלוח ש"מ דאיסורא איכא. ותני רב יהודה בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבת חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת ואמר רב נחמן מריש הוה מלחנא פוגלא הוא צנון וכו' עד ממלח לא מלחנא מיטבל ודאי מטבילנא.
